<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי יהודה בר ליואי</h1>
<h2>דף קיג.</h2>
גרסינן בפרק אלו קשרים בעי מיניה רבי יוחנן מרבי יהודה בר ליואי כלי קיואי כגון כובד העליון וכובד התחתון מהו לטלטלן בשבת אמר ליה אין מטלטלין ומה טעם אמר ליה לפי שאין (מבטלין) ניטלין אפילו בחול מתוך כובדן. ודוקא כלי קיואי דמתוך שאף בימי החול מלאכתן לכך שאין עשויין לטלטל הילכך בשבת אסור דאסוחי אסח דעתיה מינייהו. כההיא דגרסינן בפרק חלון [עירובין ע"ז ע"ב] דסולם הצורי מפני שיש לו ארבעה חווקין ממעט מפני שכובדו קובעו שאף בחול אינו נוטלו משם, הילכך מסתמא אף בשבת מפני כובדו אינו ניטל. דאם היה מותר לטלטלו לא היה ממעט, דכל דבר שניטל בשבת אינו ממעט. וסתם סולם צורי בחול קובעו במקום הנחתו.
והא דגרסינן בפרק אחרון דעירובין [ק"ב ע"א] ההיא שריתא דהוה בי רבי פדת דהוו שקלי ליה בי עשרה ושדו לה אדשא אמר תורת כלי עלה. וגרסינן נמי בפרק במה מדליקין [ל"ה ע"א] חלתא — פירוש כוורת — רבה אמר בת תרי כורי שרי לטלטוליה בת תלתא אסור לטלטולי ורב יוסף אמר אפילו בת תלתא כורי שרי לטלטוליה. אלמא לא אמרינן כובדו קובען. ונראה דהיינו טעמא דכל דבר המיטלטל בחול אפילו כבד מאד כיון שתורת כלי עליו להשתמש בו בחול ואין מונעין מפני כובדו, אף בשבת מותר כגון כל הני. אבל דבר שמלאכתו בחול ובקביעות ובקצת כבד אע"פ שקל טילטולו מאלו אף בשבת אסור לטלטלו. ובמסכת נדה פרק האשה [ס' ע"א] בעי מיניה רבי יוחנן מרבי יהודה בר ליואי מהו לתלות כתם בכתם וכו' אמר ליה אין תולין מה טעם לפי שאין תולין וכו'.
